פבר' 28 2010
ממשלת ארה"ב הרעילה אלפי מאזרחיה במהלך תקופת "היובש".
בעיני היהודים, העם, הצבא הממשלה והמדינה הם אותה ישות. ביקורת על הצבא נתפסת כביקורת על המדינה, הנתפסת בתורה כחתירה תחת עצם קיומו של העם היהודי. תפיסה זו יחודית לישראלים. הצרפתים, יצאו ב-1968 כנגד השלטון שלהם וגרמו לנשיא הנערץ שלהם, משחרר צרפת, הגנרל דה-גול, לברוח כל עוד נפשו בו מפחד להפיכה. אצל האמריקאים, תפיסות בהן השלטון פועל כנגד האזרחים הן חלק מהתרבות האמריקאית (מה שהגיע להקצנה זוועתית בפיגוע כנגד בניין פדרלי בהוקלאומה סיטי, בו נהרגו 400 פקידי ממשל).
חיזוק לתאוריות הקונסרפציה ולתפיסות בהן השלטון לא בוחל באמצעים (כולל רצח ועבירות ברוטליות על החוק) יקבלו חיזוק עם פירסום מחקר בו נטען שהממשלה גרמה להרעלות אצל יצרני אלכהול בלתי חוקים במהלך תקופת היובש (1926-1933).
הניסיון ל"ייבש" את האלכהול בארה"ב נחל כשלון חרוץ, וכמו במקרים אחרים בהם השלטון נכשל בהבנת מגבלות הכוח, הביא להתחזקות הפשע המאורגן (תקופת הפריחה של המאפיה, בראשות אל-קאפונה ואחרים). וכך גם כיום, מדיניות המלחמה בסמים של ישראל לא רק שאינה מצמצמת את התופעה, אלא גם מביאה להתחזקות אירגוני הפשיעה, ביסוס מערכים לוגיסטים של הברחות המשמשים לסחר בבני אדם ובנשק, וכמובן גם פגיעה באותם חולים הנזקקים לקאנביס מטעמים רפואיים.
לפעמים שאני שוכח שאתה בכלל מתכנת.
התובנות שלך על הגישה הגלותיות של היהודים היא מעמיקה וחשובה ברמות שרוב הציבור הישראלי לא מתקרב לתפוס.
הגישה הכוללת של הממשלה לטיפול במפגעים חברתיים – אם זו השתייה המופרזת אצל בני הנוער, אלימות או פגיעה בביטחון האישי, היא גישה שמרנית שהוכיחה את נפסודתה.
מי שרוצה להילחם בפשע שילחם בעוני
מי שרוצה שבני נוער לא ישתכרו שישקיע בחינוך