נוב' 25 2009
פעם אהבתי את גיא מרוז
עכשיו כבר לא. גיא מרוז עורר פעם רושם של עיתונאי מזן אחר. בועט, מתריע, בעל מחשבה מקורית. תוכנית הסאטירה שלו "המחשוף" היתה מופת של בעיטה לאשכים ברמות מעוררות השתאות. הייתי צופה בה ומרגיש הזוי, הדברים שהטלויזיה הציגה נראו כמו הכלאה לא מציאותיות בין הזיה קשה למציאות הזויה לא פחות.
תוכניות התחקירים שלו היו חשובות. הוא לא נרתע מהתמודדות עם הצדדים המכוערים יותר של החברה הישראלית. הוא עיצבן והסתובב בין הרגליים של האנשים החזקים במדינת ישראל. נראה שיש תקווה לעיתונות בועטת בארץ. וזה לא שלא היתה לי ביקורת. לעיתים, היה נדמה לי שהוא נגרר לפרובקציות חסרות טעם, שהוא לוקח דברים שההסברים שלהם סבירים ומציג אותם בצורה שגויה. מאידך, על מה אין לי ביקורת?
חלפו הימים, הכרס שלו גדלה, השיער שלו נסוג, והמיין סטריים קרא לו. ומאז, הוא לא מפסיק לעצבן, כמו אחרון העיתונאים המתחילים, כמו עירית לינור ושאר הסורחים. אותם אנשים העושים קריריה מלבעוט בערכים שקודם לכאורה קידמו, חושפים אך ורק את חוסר הבנתם ואת הכמיהה הכה בסיסית וכה מעוררת בחילה – להיות מוערכים על ידי המרכז.
אך מה שקרה לגיא מרוז הוא מטריד הרבה יותר. כשערן ואני התחלנו לעסוק בנושא הביומטרי, ערן פנה לגיא מרוז. זה לא קל להגיע לתוכנית תחקירים, אך לבסוף הטלפון של גיא מרוז היה בידנו. ערן התקשר, הסתבר שהבן אדם בכלל לא שמע על המאגר הביומטרי. ערן הסביר, הציג. מה שרצינו לדעת, האם יש קשר בין מאיר שטרית לחברות שיריווחו מהמאגר הביומטרי. התנהלות של מאיר שטרית נראתה כבר אז תמוהה. גיא הקשיב, ונעלם. לא חזר. ערן ניסה עוד קצת עם התחקריניות, ולבסוף התייאשנו. מה רבה היתה הפליאה שלנו כאשר ראינו את שטרית בטלויזיה, בפריים טיים, חוגג בתוכנית של גיא מרוז. יושב לו מדושן עונג באולפן, כל כולו נופת צופים. זה לא שיש לנו בעיה עם המאבק של האופנוענים, מדינת ישראל פעלה מאז ומתמיד לדכא את פתרונות התחבורה כה חסכוניים, יעילים ומתבקשים. אך בניגוד למאבק הביומטרי זה מאבק עם הרבה מאוד כסף. היבואנים נחרדים מהמחשבה שאנשים ינטשו את מרכולתם. אז כנראה שזה שיכנע את גיא מרוז להשקיע בנושא תוכנית, אבל להתעלם מחוק המאגר הביומטרי.
נושא נוסף, שהוא הציג בצורה מעוררת תמיהה הוא סקירה די משעממת ושגריתית של טלויזיות שטוחות – "פלזמות" בלשון העם. כאדם המחובר לטכנולוגיות, אני חושב שהצגה שגויה של הנושא פוגעת לרעת הציבור ולרעת הנושא עצמו. ואני מסכים עם הביקורת הרבה שהוטחה בו על הנושא הזה.
נושא חשוב ומטריד הוא איכות הסביבה. כאשר דנים במזון אורגני, הנימוקים הבריאותים הם חשובים, אבל הכימיכלים המציפים את השדות סביבינו הם נושא חשוב לא פחות. חומרי הדשן וההדברה פוגעים בבעלי החיים, באדמה, מחלחלים למי התהום ומרעילים גם את העוסקים בהם. אך שוב, התוכנית של גיא מרוז על הנושא זוכה לביקורת נוקבת וחשובה. אין לי מושג כיצד הם קובעים את הנושאים שלהם, אני רק זוכר פירסומות ברדיו המנסות לקדם חנות למוצרים אורגניים. אי אפשר להכחיש שתוכנית הנחשבת אמינה כמו של גיא ואורלי הנעשית בשיאו של מסע פירסום לתוצרת אורגנית היא יותר ממעוררת תמיהה.
נראה, שגיא הפך להיות לפודל של בעלי ההון. שכל הסרטים שערך כנגד בעלי ההון היו לסרטים לקידום המקצועי שלו עצמו. שכמו חברי כנסת הנדבקים לרעיון כי נראה להם שיש אנשים שיצביעו להם בשלו, כך גם גיא. הוא לא עסק בנושאים מתוך הבנה אמיתית של חשיבות העיסוק בהם, אלא משום שנראה היה לו שזה יעזור לו בחיים. מתוך 3 תוכניות ששודרו עד כה (כנראה, אני לא ממש עוקב) בכל אחת מהם נמצאו פגמים מהותיים המצביעים על שטחיות, חוסר הבנה וחשד לאינטרסים זרים. אני מאחל לגיא שיבוא איזה בולדוג וינשוך אותו בטוסיק,אולי זה ידחוף יזרים קצת דם לראשו ויעורר קצת תבונה בקודוקדו.
תסלח לי אורלי וילנאי על כך שאיני מכניס אותה בביקורת. איני יודע שזה משום שאני שובניסט, או משום שהיא נראית כמו הצל שלו, לא ממש משפיעה. יותר נגררת. אבל זה סתם ליכלוך, אני שובניסט וזהו. אבל לפחות אני לא חבר של מאיר שטרית.
כן, גם אני שמתי לב לזה.
זה ממש מדאיג לראות איך עיתונאי שכן היה עם ביקורת בריאה פתאום אומר דברים שלא נשמעים כאילו הם אובייקטיביים לגמרי.
שתוכנית שאמורה לחשוף שחיתות תומכת בחוק הביומטרי, זה באמת מעלה חשד.
למרות שללא סקירה עמוקה של המערכת מאחורי התוכנית יהיה קשה לדעת האם זה באמת גיא או שיש מישהו אחר שמניע את העסק. ייתכן ואלו העורכים.
לגיא- מעניין לי ת'תחת אם זה באשמת גיא או העורכים שלו.
מבחינתי הוא הברז של התכנים. אם התכנים משודרים, הם ראויים מבחינתו.
הוא תמיד יכול להפסיק לשדר (תוך ויתור על הכסף ושמירה על כבודו).
שיזדיין האפס. כן.
[...] אורלי וגיא, [...]
[...] פעם אהבתי את גיא מרוז! שום הסבר לא ניתן גם למהפך באישיותו של גיא מרוז. עד לא מזמן הלה היה נוהג לרדוף אחרי שרים ובעלי הון ללא כל תיאום עם לשכת הדובר, ולדרוש תשובות לשאלותיו הנוקבות. אמש כשהתייצבו מולו במסך המפוצל שר המשפטים, שר התחבורה והשר לבטחון פנים, כל מה שהצליח מרוז לשאול את השרים הנכבדים הוא כיצד הם מבטיחים לנו ולילדינו עתיד טוב יותר. כל אחד מהם נתן את השפיל בן שתי הדקות שסוכם מראש עם ההפקה, ונגוז מן המסך. איכשהו מהחיבוק ההדוק הזה, מרוז הוא זה שיצא פחות טוב. אורלי וגיא מציגים: האח הגדול, גירסת כבישי אשדוד [...]