כברהרבה זמן לא כתבתי, למרות שהצטברו להם כמה וכמה דברים.
אובנטו
היום סיימתי שידרוג של שני מחשבי אובונטו. את המחשב שלי בבית, המשמש אותי מעט לגלישה ועבודה, ואת המחשב הנייד – המשמש אותי המון לעבודה. אובנטו עתידה להשתחרר ב-26 באפריל, וחודש לפני היציאה, היא אמורה להיות די יציבה.
ואכן, אחרי מאבקים מעטים להפליא (גם בחלק בזכות הטיפ של קפלן – קודם כל לשדרג את ה- aptitude וה- apt), אצתי היום לדרך. בעקרון, שידרוג הוא תהליך פשוט. מחליפים את המקורות בהתאם לשם ההפצה החדש, נותנים למערכת לעדכן עצמה, עונים על השאלות לפי החשק, והמערכת משתדרגת לה ברקע.
זה בדיוק כמו לעדכן עידכונים שוטפים, רק בקנה מדי יותר גדול. וקנה מידה גדול, משמעו לעיתים שלא כל החבילות יסתדרו אחת עם השניה. המערכת היתה פחות עקשנית מהרגיל ואחרי כל מיני בעיות שלבטח נובעות מההתקנות המרובות שאני מבצע במערכת ההפעלה, היא עידכנה עצמה והתייצבה מולי במלוא צעצועיה החדשים.
בעבר, נדמה לי שהיה קשה יותר לבצע שידרוגים לגירסאות בטא. כיום, חודש לפני השיחרור, המערכת עושה רושם יציב וזריז.
על המערכת שלי מותקנים Gnome, kde, unity. אני עובד באופן שוטף ב- kde, ועושה שימוש נרחב בתחנת עגינה. המכונה, HP 6710b עם 2 גיגה זכרון, מתפקדת בסה"כ מאוד נחמד. ניסיתי את גירסאות 64bit, וצריכת הזכרון שלהם מוגזמת בשביל המכונה הזו. מערכת 64bit מתפקדות נהדר עבור פעולות מסויימות, אבל ליום יום, נראה לי שה- 32bit הוא בחירה עדיפה. לפחות במערכות בלי כמויות יפות של זכרון.
kde היא כיום מערכות מהוקצעת, יפה, ונוחה לשימוש היא מספקת כל מה שממשק משתמש מודרני צריך, והרבה יותר מאשר המתחרים הקניניים. היא גמישה, מתקדמת, ובעלת כמויות מרשימות של אפשרויות עיצוב, שאפשר לשדרג ישירות מתוך המערכת. מעין חנות אפליקציות לעיצובים, אבל בחינם :).
מאוד אהבתי את גנום 2 זצ"ל. אבל אחד הדברים היפים ב- kde היא העובדה שזו סביבה גרפית וקטורית. כך שהאותיות בטרמינל נראות הרבה יותר יפה. להריץ את הטרמינל תחת גנום לא יתן את אותה תוצאה יפה.
יחד עם זה, לגנום 3 יש שיק משלו. זו מערכת רעננה בגישה שלה. היא מאפשרת עבודה באופן חדש. מאוד נהניתי לשחק איתה, והיא עובדת באופן חלק. את unity פחות אהבתי. היא נראית היכן שהוא מקרטעת. גנום 3 על טבלט הוא בעיני דבר נהדר וראיתי הדגמה בסרטון של kde על טבלט וזה נראה מהמם.
אם ביקרת באתר של אובנטו, וודאי לא יכולתם לחמוק מהפירסם שלהם בנוגע לאובנטו על טלפונים חכמים. הרעיון הוא להריץ אובנטו ו-android על אותו קרנל. הקרנל מריץ סביבה גרפית נוספת, במקביל לזו של האנדראויד. הטלפו ןיכול להריץ גם gnome3 או unity. כך שיש גם לינוקס "מסורתי" וגם אנדראויד על הטלפון. וברגע שמכניסים את הטלפון לתחנת עגינה – הוא הופך למחשב לכל דבר. כך שאת השיחות, היומן והמסמכים אפשר לנהל באמצעות אותו מכשיר.
אני מקווה, שהשלב הבא יהיה גם הוספת אנרדאויד להפצת לינוקס, כך שאפשר יהיה להריץ אנדראויד גם על מחשבי PC.
Virtualbox וחלונות
לצערי הרב, אני נאלץ להשתמש ב- Outlook ובתוכנה שמפעילה אותו. לצורך כך, אני עושה שימוש בוירטואליזיצה של Oracle ה- Virtualbox שמספקת סביבה נהדרת למי שרוצה להפעיל Outlook והתוכנה סביבו. ניסיתי כל מיני תחליפים, אבל בסוף נאלצתי להתקין חלונות וירטואלית.שמעתי שהקליינט של זימברה, מאפשר לוותר על התענוג המפוקפק.
אני מאוד מרחם על אנשים שנאלצים לעשות שימוש בחלונות. חבר שלי, שהוא איש טכנולוגי אבל לא אוהב טכנולוגיה, החליט שנמאס לו מהבעיות של חלונות. התקין אובנטו, והוא מאושר. חברים שלו, שנזקקו לעזרה שלו לגבי החלונות שלהם, קיבלו גם הם אובנטו, ועכשיו הם גם נהנים מיציבות וגם לא מבלבלים לו במוח.
תוכנת האנטי וירוס בחלונות תופסת 90 מגה זכרון. ב-90 מגה זכרון, אני יכול להריץ לינוקס וסורק וירוסים. מדי פעם, האנטי וירוס החל לטחון את הכונן הקשיח. וזה באמת מעצבן שה-kde מגמגם בגלל שחלונות טוחנת לעצמה את המוח בתוך הכלא הוירטואלי שלה. ניסיתי להרדים את הבהמה הסוררת, אבל כאשר חלונות מתעוררת, היא ממשיכה לדרוש משאבים כמו חזיר חשמלי בקריז. הדרך להתמודד היתה באמצעות יוטיל זעיר של מיקרוסופט בשם process explorer. אומנם אי אפשר לחסל את התהליך הסורר, אבל אפשר לתת לו מינימום משאבים (nice) והוא פשוט נרקב לו בפיסת הזכרון שהוא תופס לו. מאז שחנקתי כמה תהליכים של חלונות, המערכת הפסיקה לקשקש ולמדה לתת כבוד.
למרות שלחלונות מוקצים 768 מגה זכרון, בלבד, אני יכול לערוך בה מסמכים מורכבים, כולל Visio. הוירטואליזציה עובדת נהדר. אני יכול לסמוך על כל מערכת חלונות שאפשר לעשות לה tar.gz.
אחד הדברים המכעיסים, הוא חברות שעושות בוכטות של כסף באמצעות תוכנה חופשית, אבל אפילו לא מספקות תמיכה נורמלית ללינוקס. כמו למשל, צ'אק פווינט. שאתה פשוט לא יכול להתחבר למערכות האירגוניות (גם לא ב- web) כשהמוצרים שלה מגינים עליהם. על כן, התקנתי על המכונה הוירטואלית שלי sshd. (שרת ssh על בסיס cygwin). כשאני רוצה לגשת למחשבים בעבודה, אני נכנס קודם כל ב- ssh אל המכונה הוירטואלית, ומשם כבר דרך ה-vpn אל השרתים הנדרשים.
וירטאוליזיציה
שוק הוירטואלוזיציה נשלט על ידי Vmware. מיקרוסופט מנסה לזנב בה באמצעות מחירים נמוכים, אבל רמת המוצר שלה עדיין מחזירה את לקחותיה חזרה אל ה- vmware די מהר.
סיטריקס, לא ממש נוכחת בשוק. היא עדיין עוסקת במערכות כניסה מרחוק, אבל בנושא הוירטואלוזיציה, היא וה- Xen לא תפסו עדיין נתח שוק. סיטרקיס מאפשרת התקנה בחינם של Xen. כך שחברות קטנות המעונינות להחזיק סביבה וירטואלית עבור מספר מצוצמם של מערכות ייצור יכולות לוותר על תמיכה. עם מספיק זכרון, אפשר להחזיק על מכונה גם 10 שרתים. הגירסא המסחרית נבדלת בניצול זכרון טוב יותר, המאפשר להפעיל יותר מערכות באותה כמות זכרון.(shared memory).
vmware מציעה מודל תימחור חדש. תשלום לפי צריכת הביצועים בפועל. בשל השליטה שלה בשוק, הרשיונות שלה אינה זולים יחסית למתחרים. במקביל, הם מציעים טכנולגויה המאפשרת לרדת לרמת התהליך בתוך המכונה הוירטאולית ולאתר בו צווארי בקבוק של ביצועים. זה מאוד נחמד אם מורכב או בעייתי לחבר מוניטור ישירות אל תוך התהליך. (כמו המוניטור של ג'אווה, לדוגמא).
שחקנית חדשה בתחום הזה היא redhat, שמציעה עיסקה של חבילת רשיונות בחינם עבור חברות הזנק עד למחזור מסויים, וגם מורידה את המחירים באופן ניכר בשוק הוירטואליזציה. redhat עושה שימוש במערכות מבוססת על kvm, והיא מסוגלת לספק ביצועים מאוד מרשימים לכל מכונה. במקביל, הם מציעים את כל האפשרויות המתקדמות כגון העברת שרת וירטואלי ממכונה למכונה דינמית , חלוקת עומסים ,אופטימזיה של הזכרון וניהול של רשתות וירטואלויות.
בסיסי נתונים
כל החברות טוענות ליבצועים נהדרים בוירטואליזציה. אבל אסור להאמין להן. בתחומים מסויימים, למעשה, כאשר באמת צריך לטחון כמויות מאוד גדולות של מידע, עדיין עדיף לעבוד ישירות על הברזלים.
מבחינת בסיסי נתונים, המערכות הגדולות בארץ פועלות על שרתים של IBM ובסיס הנתונים הוא ה- DB2. אלו הן מפלצות מיחשוב, ארונות גדולים מפוצצים במעבדים וזכרון, המגיעות עם תמיכה של ענק עולמי. ויש לזה משמעות כאשר כל שניה שווה מליונים.(למרות שזה לא עזר לבנק הפועלים שכל המחשבים קרסו להם בגלל זילזול בנהלי העבודה).
מאחוריהם, מזנב ה-אורקל. זה בסיס נתונים המתיימר לבצע מטלות בכל קנה מידה, והוא פועל באמצעות linux ומקרטע להפליא על חלונות. למרות שיש תאגידי ענק (בקנה מידה ישראלי) העושים שימוש בו לליבת העסקית שלהן, עדיין ה- DB2 נהנה מהמונטין שלו.
אחרי האורקל, בסיס הנתונים של מיקרוסופט. המציע מצד אחד ממשק מתקדם מאוד, ומאידך, פועל על חלונות. הסיבה שהאורקל לא עובד היטב בחלונות, היא כנראה משום שמיקרוסופט ניסתה לפגוע ב-אורקל על ידי פגיעה בביצועי השרתים שלה עצמה, מה שגרם לאורקל להתבסס על לינוקס ולדחוף לינוקסים בכמויות ענקות אל חדרי השרתים של התאגידים. תודה מיקרוסופט :)
Mysql הוא בסיס נתונים רציני, שממש גם בסביבות ייצור אצל התאגידים, אבל הוא בעיקר משמש את חברות ההזנק, כי הוא מספק ביצועים טובים מאוד, מאפשר גם עבודה בצביר, ויש ניסיון מצטבר בעבודה עימו. מהצד, פועלים כל מיני בסיסי נתונים מבוזרים וגם הם מאומצים כבר אל תוך תהליכי העבודה הקרייטים ביותר של התאגידים טכנולוגיים.
גם redhat נכנסת לחגיגה, והיא מתכוונת לספק תמיכה על postgre, מה שיאפשר לה לזנב באורקל ישירות בשוק העיקרי שלה – בסיסי נתונים. רבים מהעובדים עם אורקל (Dba) כבר לומדים את בסיס הנתונים החופשי והם מאוד מעריכים אותו. כנראה ש- redhat לא סולחת לאורקל על כך שהוציאה הפצת לינוקס משלה (שלא ממש תפסה בשוק).
סולריס
לא בדיוק ברור מה יהיה עתיד ה- solaris. מצד אחד, מערכת ההפעלה הותיקה ממשיכה לקבל עידכונים, היא בעלת מערכת הקבצים המתקדמת ביותר בשוק. מאידך, היא לא מפעילה וירטואלוזיצה כמו לינוקס. אורקל, מנסים לדחוף את החומרה שלהם באמצעות קידום מכירות אגרסיבי של שילוב אורקל וסולריס. מאידך, כנראה שאת קופסת הקסמים (בסיס נתונים ענק, רק לחבר לחשמל ולנסוע, מגיע מותקן עם חומרה ותוכנה, וכולל גם טכנולוגיות חדשניות במיוחד) היא כנראה תפעיל גם על לינוקס.
ג'אווה
לינוקס מספקת כיום הכי הרבה כוח, כמערכת הפעלה, לא רק לאורקל, אלא גם לג'אווה. כשג'אווה נולדה, הכריזו עליה שהיא תחליף את מערכת ההפעלה באמצעות הדפדפן. מה שגרם למיקרוסופט לא להפיץ אותה עם XP וחנק את האפשרות של ג'אווה לעבוד דרך ה- web כפי שרצו הוגיה.
אי לכך, היא פנתה לשוק השרתים, וחלק נכבד ממערכות המידע בשוק התאגידי, מונעת באמצעות java. הביצועים שלה בלינוקס הם אחד מההיתרונות הגדולים של לינוקס. כי ג'אווה, לא רצה כל כך טוב לא על חלונות, אבל גם לא סולריס.
זהו. כמה דברים שנתקלתי בהם בזמן האחרון. הפוסט הזה נכתב על אובנטו 1204, ואני משתמש עדיין בשו"אש. לא משום שהוא הכי יפה, ולא משום שהוא הכי זריז, ואולים גם לא הכי מאובטח. אבל הוא עדיין זה שהכריע ראשון את מיקרוסופט. יש לו תוספים נהדרים, והוא אומנם לא הכי מהיר, אבל הוא עדיין, בעיני, הכי חופשי.